רצפת האגן מורכבת משרירים ורצועות התומכים באברי האגן, כגון שלפוחית השתן, הרחם והמעיים, ומסייעת לשמירת הסוגרים למניעת דליפת שתן או צואה.
עובדה ידועה היא שלידה עשויה להשפיע על רצפת האגן, השרירים והרצועות שלה, והתהליך עלול להוביל לבריחת שתן או צואה, צניחת איברים באגן וכאבים ברצפת האגן. בשנים האחרונות חלה עלייה בבקשות לניתוחים קיסריים בהעדר צורך רפואי להליך.
מה יכולות נשים לעשות כדי להגן על רצפת האגן?
מחקר מתמשך חוקר כיצד יכולה היולדת בלידה נרתיקית להגן על רצפת האגן. לדוגמא, ניתן למנוע התשה המגבירה את הצורך בסיוע מכשירים ובכך מגבירים את הסיכון לטראומת רצפת אגן. מחקרים הראו כי תנוחת האם במהלך הלידה חשובה אף היא.
לידה בתנוחת ישיבה זקופה או שכיבה על הצד, מניבה יתרונות כגון קיצור השלב השני של הלידה, ולכן פחות זמן דחיפות, ופחות סיוע של מכשירים והפחתת הטראומה לרצפת האגן. פעילות גופנית לשרירי רצפת האגן במהלך ההיריון, מסייעת בהתמודדות ומניעת בריחת שתן וצניחת איברים באגן.גורמים מועילים אחרים הם שמירת משקל בריא ופעילות גופנית קבועה כגו הליכה, שחייה, ופילאטיס. מומלץ לבצע תרגילים לרצפת האגן שלוש פעמים ביום, ולהתאימם לשגרת היומיום באמצעות תרגול במהלך צפייה בטלוויזיה או לאחר השימוש בשירותים.
נזקי רצפת האגן המתרחשים במהלך הלידה
פציעת רצפת אגן מתרחשת בשלוש מתוך עשר לידות נרתיק ולעיתים קרובות כוללת צניחת איברים באגן ובריחת שתן. הבנת מנגנון הפגיעה בשרירי האגן הכרחית להפחתת הפגיעה במהלך הלידה.מתחם שרירי רצפת האגן מתרחב ונמתחים פי שלוש מהגודל המקורי שלהם במהלך הלידה כדי לאפשר לראש העובר לעבור, ובכך מוגבר העומס על השרירים ואיברי האגן, במצב המגביר את הסיכוי לפציעה, נזק או אפילו שיבוש וניתוק מוחלט של שרירי האגן מנקודת הכניסה שלהם עד לעצם החיבור לערווה.
בנוסף, במהלך השלב השני של הלידה, כשראש העובר יוצא, שרירי רצפת האגן נמתחים ומתנפחים יותר, והנזק לעצבים עלול להתרחש לצמיתות, ובכך להוביל לרפיון או נפילת איברי האגן.מצבים אלו עלולים לגרום לפגיעה משמעותית לשרירי רצפת האגן והעצבים, ולהגביר את הסיכון לבריחת שתן וצואה והתפתחות עתידית של צניחת איברים באגן.
